בתוך העורקים

עדכון קטן בנושא האייפון: סלקום החליפו לי את המכשיר הישן בחדש, בצורה בלתי יעילה כמובן, אבל הנושא הגיע לפתרונו. עד הפעם הבאה.

נקסט.

בסמסטר הזה, החמישי במספר בתואר בכלכלה וחשבונאות שאני בעיצומו, לקחתי שני קורסי בחירה מרתקים בכלכלה: האחד, בנושא כלכלת ישראל, עם דן בן דוד. השני הוא בנושא המשבר הכלכלי, אותו מעביר צבי אקשטיין – המשנה לנגיד בנק ישראל. שני הקורסים האלה מיוחדים בחיבור המדהים שלהם למציאות – בעוד מרצים אחרים מפליגים בתיאורי משיקים ונגזרות, דן וצבי מביאים לנו נתוני הארדקור מהשטח.

השטח… השטח הוא איפה שהכל קורה. אחד המיוחדים בלימודי הכלכלה הוא הכלים אותם מקבלים כדי לנתח את העולם שסביבנו. הכלים האלה רבי עוצמה יותר מכל סוג אחר של השכלה. ומדוע זה כך? כסף זו התשובה. כסף הוא המפתח. החברה המודרנית בה אנחנו חיים, בייחוד בעולם המערבי, הכסף זורם בעורקיה. כסף שווה כוח. כסף שווה רמת חיים. כסף לא מביא אהבה אבל מחסור בכסף יכול לסלק אותה. כסף כן מביא סקס. כסף מביא אוכל לפינו ואוקטן 95 למכונית שלנו. אנחנו עובדים תמורת כסף. אמנות עושים עם כסף.

כסף הוא החומר האפל שמניע את הכל. לא הכסף הפיסי שאתם מכירים. לא שטרות ומטבעות — אני מדבר על הכסף כקונספט. הכסף המופשט. זה שמופיע בשורה התחתונה בחשבון הבנק, זה שמועבר דרך קסם בעת גיהוץ כרטיס אשראי, זה שמפריע לישון בלילה. כלכלה היא המדע הכל כך מעורפל שמנסה לתחום בחוקים את מה שאין לו צורה. ללכוד את רוח הרפאים.

כדי לעשות זאת היא נכנסת לתוך העורקים: התחום שנקרא מיקרו-כלכלה מנסה להבין למה אנשים עושים את מה שהם עושים, ועוד יותר מזה, לנסות לחזות את מה שהם יעשו. לא כמו פסיכולוג שמחפש טראומות ילדות: זה לא מעניין את הכלכלן. הלמה לא מעניין. אותו מעניין אם תבחר לקנות יופלה תות. אם תבחר לקנות אותו גם אם אתה לא יכול להרשות לעצמך. אם עדיין תבחר לקנות אותו גם כשהוא עומד על המדף עם עוד 40 טעמים סביבו. מה יגרום לך להעדיף לקנות אשל במקום. וכמה אשל. הכלכלן רוצה לעמוד לידך כשאתה מתלבט מול המדף בסופר, להיכנס לך ללבן של העיניים, ולדעת מה תעשה. מה תעשה היום, ומה תעשה שבוע הבא. הכלכלן רוצה לקחת לך את הנשמה ולכלוא אותה במודל מתימטי. ועוד לעשות לה נגזרת.

[אתם בטח תוהים עד כמה זה עובד. דן אריאלי מציג את הנושא בצורה מרתקת באופן בלתי רגיל. נסו לשמוע אותו (אנגלית).]

זה לא נעצר שם. כמעט אף אחד מאיתנו אינו הזברה היחידה בג'ונגל. המאקרו כלכלה רודפת אחרי העדר, מחפשת את הכוחות שמניעים את ההמון. ללכוד את הכלבים שמובילים את הכבשים. להבין ביקוש והיצע: כמה יופלה צריך לייצר בכלל, וכמה הוא צריך לעלות, ומה יקרה כשיוטל מכס יופלה. לדברים האלה יש משמעות אדירה. הם משפיעים על מצב התעסוקה שלכם ועל הריבית שתקבלו עבור החסכונות שלכם. לא פשוט להבין את הכוחות האלה או להרגיש בהם, אבל האדמה מתחת לרגליים של כולנו זזה כל הזמן, ויש מי שמנסה לא רק לחזות את התזוזה, אלא גם לשלוט בה. וזה לא קל.

כלכלה היא המדע של הכל. אבל היא מוגבלת. היא מוגבלת דווקא בגלל שהיא עוסקת ברוח-הרפאים של הכסף ולא בכסף עצמו. מיטב אשפי הכלכלה לא מצליחים לסלק את הדיבוק שאוחז בשוק הנדל"ן הישראלי – לכולם יש הסברים, אבל הסברים לא משלמים שכר דירה. ולמרות זאת, זה בדיוק מה שעושה אותה כל כך מרתקת. הרבה כלכלנים מתחילים מוסחים על ידי הגרפים והשיפועים וטועים לחשוב שבבסיס הכלכלה עומדת המתימטיקה. אבל הלב של הכלכלה נותר מיסטי. יש עוד כל כך הרבה מה לגלות. זה לא ייקח יום ולא ייקח יומיים. זה יקח זמן. זמן שווה כסף. וידע שווה כוח.

אני אוהב את זה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה הגיגים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על בתוך העורקים

  1. קובי הגיב:

    זהו נגמר??

  2. דניאל הגיב:

    היי, לא כתבת משהו חדש המון המון המון זמן
    חיכיתי לראות עדכונים.
    שמי דניאל, בן 23,
    תגיד למה למדת חשבונאות עם כלכלה ולא עם שילוב אחר כמו משפטים? אולי יש לך חרטות?
    מה דעתך על זה, תודה

    • dvirsmail הגיב:

      אהלן דניאל,
      מאז שהתחלתי לעבוד קצת יותר קשה לפנות זמן לבלוג. אשתדל בזמן הקרוב לחזור לכתוב, גם אם פוסטים קצרים יותר.

      בחרתי כלכלה כי אני רוצה לחקור את ההתנהגות של העולם שסביבנו, ולא חוקים שנכתבו על ידי אדם. גם משפטים זה מאוד מעניין ואני מקווה שייצא לי ללמוד את זה בעתיד.

      דביר

      • דניאל הגיב:

        היי דביר!
        ראיתי שכתבת פוסט חדש!!
        אני שוקל ללמוד בתל אביב חשבונאות במסלול המשולב עם משפטים ולכן התעניינתי איזה שילוב לדעתך הוא הטוב ביותר
        תודה על תשובתך אני מבטיח לעקוב פה

כתיבת תגובה